.png){kind=small}
במצבים רבים קיים עודף מתח ברקמות הרכות שמהווה גורם משמעותי במגבלה התפקודית והכאב. שחרור רקמות רכות נועד להפחית מתח מהשרירים והרקמות חיבור השונות כדי לשפר את התפקוד, להגדיל את טווחי התנועה, ולהפחית כאב ונפיחות.
רקמות רכות בנויות משני מרכיבים עיקריים:
שרירי שלד: זהו המרכיב האקטיבי שמייצר כוח ע"י כיווץ יחידות שנקראות סרקומרים. באמצעות צריכת אנרגיה נוצר קיצור של אורך השריר הגורם ליצירת מתח המועבר לגידים ורקמות החיבור התומכות על מנת לייצר תנועה. כל הכוח שהשרירים מייצרים מועבר לרקמות חיבור כגון גידים, פאשיה (fascia), מעטפות של עצמות ולעצמות עצמן כדי לאפשר תנועה ויציבה.
רקמות חיבור (Connective Tissue): אלו המרכיבים הפסיביים האחראיים על העברת כוחות ובעלי תפקיד עצבי חשוב. רקמות החיבור הצפופות (Dense Connective Tissue) בנויות בעיקר מסיבי קולגן המקנים לרקמה יכולת טובה להעברת כוחות ועמידות בעומסי מתח גבוהים. כמוכן, רקמות החיבור מכילות עצבים רבים החשובים לתפיסת מיקום הגוף במרחב (פרופריוספציה) וגם עשויים לייצר כאב ושינויים תחושתיים. רקמות החיבור הצפופות בנויות כרשת תלת-ממדית (matrix) לכל אורך הגוף ובכך ליקוי במבנה זה עשוי להשפיע על אזורים נרחבים בגוף.
ליקוי בשרירים וברקמות החיבור עשוי לגרום לכאב, מגבלה תנועתית, חוסר בשליטה מוטורית, שיווי משקל ירוד, חולשה, שינויים תחושתיים (נמלול, זרמים, עקצוצים וכו'), וקשת רחבה של מגבלות תפקודיות.
בעיות ברקמות הרכות יכולות להגרם מסיבות רבות.
לדוגמא: כיווץ יתר של שריר גורם למתח מוגבר לאורך השריר, גיד ורקמות החיבור אליהן מועבר המתח המכאני. מתח זה יכול לגרום לכאב, מגבלה בתנועה, חולשה, פיצויים ע"י שרירים ומפרקים אחרים וקשת רחבה של מגבלות תפקודיות.
מגבלה תפקודית דומה עשויה גם להגרם מנוקשות במרחב הבין תאי (Extracellular Matrix) של רקמות החיבור כתגובה לחבלה, צלקת, עומס כרוני לקוי, תנועה חריגה, שימוש או עומס יתר ועוד. נוקשות זאת עשויה לגרום למגבלה ביכולת ההחלקה (gliding) בין הרקמות השונות ויצירת מתח לאורך רצף של רקמות חיבור המשפיעות על אזורים נרחבים בגוף.
הבדיקה שלנו בפיזיותרפיה מנסה לזהות איזה מרכיבים ברקמות הרכות משפיעים ומגבילים את התפקוד ולמקד את הטיפול בהתאם. שחרור רקמות רכות (Soft Tissue Mobilization) נועד לשחרר ולהגמיש את המבנים הנ"ל ולשחזר את התנועה, התחושה והתפקוד התקינים.
